<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן תקנ"ב</h1>
<h2>דף לז:</h2>
אי רעהו לאו דווקא דהקדש כי נגח כו'. אאיש דקרא דרישא קא סמיך ריש לקיש הכל היו בכלל נזק שלם וקסבר ר' שמעון בן מנסיא פלגא ניזקא ממונא כדמוכחא מתני' דלעיל. ואיש דווקא ורעהו דווקא. ואיש להקל ורעהו להחמיר. והכי מפרש לקרא. וכי יגח שור איש חייב בתשלומי נזק ולא הקדש שפטור. את שור רעהו ומכרו וחצו. אבל דהקדש לא יחצון. דאי לא כתב רחמנא רעהו הוה אמינא כי יגח שור איש ולא הקדש את שור ומכרו וחצו. אבל דהקדש לא יחצון. (דאי לא כת' רחמנא רעהו הוה אמינא כי יגח שור איש ולא הקדש את שור ומכרו) דא"כ ליכתוב ביה רחמנא לרעהו היינו הך דהוה ליה למיכתב גבי תם סתם וגבי מועד הוה ליה למיכתב או נודע כי שור נגח הוא מתמול שלשום שלם ישלם שור תחת השור רעהו. ומאן דלא גריס אתיא שפיר וחדא היא.
